7. סופרים ניסים

המטוס בין שמים וארץ. חושך, פה ושם מסך מרצד. המהום מרגיע. האשה והקטנה נרדמו, הבן הגדול עושה חזרה על מסכת מגילה בנעימת הלומדים, הבנות רואות סרט. אפשר לפתוח את הנייד ולכתוב פוסט ראשון מחוץ לארץ ישראל.

כבר זה התחיל: הטירוף שכולם מספרים עליו האופף את כל מה שקשור בהודו. אבל יחד אתו, גם הנסים. רצף גילויי השגחה פרטית שממש קשה לתפוס. נסים צריך למנות, לאגור ולספור אותם כמו אוסף אבנים יקרות. כדי להעריך את הטוב שנשפע עלינו. כדי לשים לב לאלף קרני האור הקטנות החודרות לתוך העולם הזה מבעד לעלווה הסמיכה החוצצת ביננו לבין השמים.

אז הנה ספירת מלאי של גילויי השגחה פרטית שחווינו בדרך לטיסה:

השגחה פרטית #1: הטיסה נדחתה בשעתיים וחצי, איחור שפשוט הציל אותנו. כמות הדברים לארגן ביום האחרון היתה מטורפת. חוץ מגמר האריזה ההזויה (21 מזוודות, כבר אמרנו?), היינו צריכים להשאיר בית נוצץ ופנוי מחפצים אישיים לכבוד דיירי הסאבלט השונים העומדים לדור בו בהעדרנו. אין סיכוי בעולם שהיינו מספיקים בלי האיחור הזה.

השג"פ #2: אנשים טובים באמצע הדרך. השכנים היקרים שלנו עזרו לנו להוריד את כל המזוודות למטה, והשכנה הצדיקה מהדלת ליד עשתה לנו ארוחת ערב חמה, לעזור לנו להתאושש מהיום המפרך של האריזה וההעמסה.

השג"פ #3: רוב הנוסעים לא היו מודעים לדחיה הזו. לבי עליהם, שחיכו שעתיים וחצי לא צפויות בשדה. אך עבורנו זה היה נס: היינו לבד לגמרי כאשר גילינו שכחצי מהמזוודות שלנו הן overweight – חלקן אף מעבר למשקל שמותר להעביר בכלל, גם אם משלמים אקסטרה. לא עיכבנו איש, ואיש לא נעץ בנו מבטים זועמים, כשפתחנו את כל המזוודות ברחבה מול עמדת השקילה, העברנו חפצים ושמנו בצד מה שעלינו להשאיר.

השג"פ #4: באמצע התוועדות ה"צאתכם לשלום" אמש חבר בעל אמצעים העביר לנו תרומה מפתיעה! מיד העברנו אותה לאחד האחראים על הבית חב"ד אליו אנחנו נוסעים. הוא רצה להשתמש בסכום לשלם את שארית העלות של הכרטיסים, עד שהתברר שתורם אנונימי אחר כבר שילם את הסכום החסר!

השג"פ #5: הבוקר החליט האחראי שהכי טוב שהכסף יגיע לבית חב"ד עצמו, הורה לנו לעבור אצלו לקחת אותו, להמירו לדולרים ולקחת אתנו להודו. בזכות זה היה לנו במקום 600$ לשלם על 6 מזוודות במשקל עודף. הודו לה' כי טוב!

השג"פ #6: הבן הגדול של אשתי, 19, העושה כעת שירות לאומי בת"א, החליט לקפוץ ברכבת לבקר אותנו בשדה כדי להגיד לנו שלום. לא מובן מאליו כלל! בזכות זה יכולנו לתת לו טרולי שלם מלא חפצים וספרים שניפינו, פלוס שלל שקיות. הודו לה' כי טוב! מה היינו עושים אלמלא היה בא???

השג"פ #7 (ו"כל השביעין חביבין"): כשהגענו סוף סוף לדיוטי פרי הבן הגדול התקשר. הוא לא דתי כלל כרגע, ולא מחזיק מכל הנסים האלו, אך רצה לספר לנו, כדי שיהיה לנו נחת, שמהכסף שנתנו לו לחגים, פלוס הכסף למונית, נשאר לו בדיוק עודף 770₪! למי שלא יודע, מס' הבית של הרבי מליובאוויטש בניו יורק היה 770, ומאז הפך המספר למרכזי ביותר בחיי החב"דניקים, עד שרובם משתדלים שמס' הטלפון שלהם יכלול את המספר הזה. בקיצור, אפילו הבן ה'רחוק' קיבל ד"ש מהרבי, מה שאומר שהרבי לגמרי מלווה אותנו…

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

יצירה של אתר חינמי או בלוג ב־WordPress.com. ערכת עיצוב: Baskerville 2 של Anders Noren.

למעלה ↑

ליצור אתר אינטרנט אישי בעזרת WordPress.com
להתחיל
<span>%d</span> בלוגרים אהבו את זה: